גלגוליו של שולחן העבודה בחדר

בואו נדבר על שולחן הכתיבה, ועל המקום שלו בחיים שלנו.

כן כן, השולחן הזה, שמלווה אותנו בשלבים שונים בחיים, ובעצם משתנה, כל הזמן, בהתאם להתפתחות שלנו.
השינוי הזה, הוא לא רק עצם העובדה שאנחנו עוברים מקשקוש בצבעי פנדה וטושים לכתיבת מסמכים ועבודות, אלא הוא בא לידי ביטוי גם באופן שבו אנחנו רוצים למקם את השולחן, ביחס לחלל ולמרחב.

המיקום של השולחן ביחס למרחב, עוזר לנו להבין את המשמעות של שולחן הכתיבה, מתוך היבט של שליטה.
מה הקשר בין שולחן שעובדים עליו ועושים עליו שיעורים לבין שליטה?
או, טוב ששאלתם. קבלו דוגמה שתסביר את זה:
כשהילדים שלנו קטנים, לרוב אנחנו בכלל לא רוצים להכניס שולחן לחדר.
אנחנו רוצים שהם יהיו בסביבה שלנו כשהם עושים פעילות, אנחנו רוצים להימנע מקרינה אלקטרומגנטית אם יש מחשב או מכשירים אלקטרוניים על השולחן, ואנחנו רוצים, בגדול, להיות בשליטה על התוכן שהם חשופים אליו.
לכן בגילאים הצעירים יותר, נמקם את שולחן היצירה שלהם במרחב הציבורי של הבית. בטווח ראייה, מה שנקרא. לאחר מכן, הם מתבגרים ונהיים בני נוער, ואז הם כבר דורשים שנכניס את השולחן והמחשב לחדר.
בגילאים אלה, אם כבר יש להם מסך על השולחן (וסביר להניח שיש), נרצה למקם את השולחן באופן כזה, שהוא יפנה עם הגב לכניסה, כדי שנוכל לעבור ליד החדר ולהיות חשופים לתכנים מעבר לדלת הפתוחה, ובכך לייצר מעמד נוסף של שליטה וחשיפה לתכנים שהילדים שלנו צורכים.

כשאנחנו אנשים מבוגרים, אנחנו כבר רוצים משרד ביתי, כדי שנוכל לעבוד מהבית, לכתוב בבית וכו'.
בשלב זה נעדיף למקם את השולחן, במקום שבו הגב לא מופנה אל הדלת, אלא בדיוק הפוך, נפנה עם הפנים למול הכניסה לחדר, או לחלון גדול.
ברגע שהישיבה היא כזו, שרואה מיידית את מי שנכנס ויוצא מהחלל, ורואה את מה שמתרחש מעבר לחדר – זה נותן לנו תחושת שליטה וביטחון בחלל, ומאפשר לנו להשתחרר ולהיות מרוכזים ונינוחים, כדי לעבוד ולהשקיע במה שאנחנו עושים.ועכשיו אני מזמינה אתכם לבדוק איפה ממוקמים שולחנות הכתיבה אצלכם בבית, ואיך זה משפיע על השליטה שלכם, אם מדובר בחשיפה לתכנים, ביטחון במרחב, או פעילויות אחרות של כל הנוגעים בדבר.
ובגלל שאני טיפוס סקרן, אני ממש אשמח שתספרו לי מה גיליתם.

ענת